מה חדש*

מועצה אזורית גזר – מחלקת תברואה

מניעת מפגעי יתוש הטיגריס האסיאני

יתוש הטיגריס האסיאני Aedesalbopictus התגלה לראשונה בישראל בשנת 2002, ומאז היתוש התפשט לרוב היישובים בארץ למעט כמה אזורים מדבריים.כמעט כל יתושי הטיגריס האסיאני יימצאו בתחום הבנוי של היישוב.

היתוש שחור עם נקודות לבנות:

יתוש הטיגריס האסיאני בעל פוטנציאל להעביר מגוון רב של גורמי מחלה מסכני חיים, בכללם הנגיפים: זיקה,דנגיוצ'יקונגוניה.

יתוש הטיגריס האסיאני מתפתח בכלי קיבול קטנים של מים נקיים בעיקר בחצרות בתים ומיעוטם יימצאו בשטחי ציבור.

כלי מים נקיים (לא שפכים) יכול לשמש להתפתחות יתוש הטיגריס האסיאני במידה ויכיל מים ברציפות למשך שבוע לפחות. גודל כלי הקיבול יכול להיות בד"כ מגודל אמבטיה ומטה.

המקומות העיקריים בהם נמצא יתוש הטיגריס האסיאני הם: תחתיות עציצים ואדניות , כדים ושאר כלים אוגרי מים, מזרקות , כלי מים של כלבים /חתולים , בריכות נוי קטנות , חיק עלים בצמחים אוגרי מים, "לאקי במבוק ", מרזבים סתומים , נזילות מדודי שמש,נזילות במרתפים, חורים בגדרות בטון ,חורי עצים, צינורות ניקוז בגינות ועוד. בשטחי ציבור יתוש הטיגריס האסיאני פחות נפוץ וימצא בקולטנים רטובים בצדי כבישים , בבתי עלמין , בגני ילדים, במשתלות  ובגינות ציבוריות במקומות בהם יש אגירה  של מים וכד'.

יתוש הטיגריס האסיאני עף למרחקים קצרים ביותר .

בניגוד ליתושים המוכרים, יתושי הטיגריס האסיאני פעילים בעיקר ביום והעקיצה מורגשת כדקירה קלה.

מה עושים נגד היתוש ?

עורכים  אחת לשבוע בדיקה יסודית בכל החצר ופועלים לייבוש כל מקור מים .

מנקזים מים עומדים ממרזבים סתומים.

מרוקנים כלים ותחתיות עציצים ממים שנאגרו בהם .

ממלאים  בחול צמיגים שצוברים מים.

 

מניעת מפגעי תנים ושועלים                     

שמירת מרחק:

האכלה מכוונת והתיידדות עם תנים ועם שועלים עלולות להפחית מחששם הטבעי מבני אדם ולהתקרבותם למקומות יישוב.

סילוק מקורות מזון זמינים:

אין להשאיר לחיות מחמד מזון ומים בכלים פתוחים מחוץ לבית. מוטב להאכילם בשעות היום ולא בשעות הלילה – השעות שבהן חיות הבר פעילות.

אין להשאיר אשפה גלויה. יש לפנותה לפחי אשפה ולסגור אותם היטב.

אין להשליך פגרי עופות וחיות משק במקום נגיש לבעלי חיים. יש לפנות פגרים למכלים המיועדים לכך.

גידור:

מומלץ לגדר משקים, גינות, אתרי הטמנת פסולת ומרכז מזון. גדר יעילה צריכה להיות בגובה 1.8 מטרים לפחות ובעלת "עין" בקוטר 8 ס"מ לכל היותר. כדי למנוע חפירה מתחת לגדר אפשר לקפל את תחתית הגדר כלפי חוץ בקיפול שרוחבו 40 ס"מ ("שמלה") ולכסות את הקפל באבנים או באדמה.

הרתעה והטרדה:

גלאי תנועה אלקטרוני המפעיל זרקור או ממטרה לזמן קצוב מרתיע תנים ושועלים.

אפשר למרוח חומר דוחה על בדים ולתלות אותם על הגדר או על הצמחייה בגובה נמוך. שיטה זו מתאימה רק במקומות שבהם לבני אדם או לחיות מחמד אין גישה לחומר הדוחה.

הגנה על חיות מחמד:

אל תתנו לחיות המחמד לשוטט לבד. בזמן טיול על הכלב להיות קשור.חסנו את חיות המחמד נגד כלבת.

 

מחלקה הוטרינרית – דר' כרמי הרשקוביץ

מפגעים סביבתיים כתוצאה מטיפול לקוי בפגרים

 

פגרי בעלי חיים נוצרים באופן שוטף במשק החי, כתוצאה מתחלואה או מתמותה טבעית, להבדיל מבעלי חיים שנשחטו למאכל רק בענף הלול נוצרים מדי שנה כ- 30 אלף טון פגרים מתמותה שוטפת במהלך הגידול.

כיום כשהמועצה מוצפת בתלונות על התקרבות תנים ושועלים לחצרות הבתים הינכם כמגדלים נדרשים לקיום הוראות החוק ויתר אחריות בנושא זה ביחוד לאור התפרצות הכלבת בצפון הארץ שעיקרה דרך אוכלוסיית תנים ושועלים.

1. השלכה של פגרים בצורה לא מוסדרת גורמת למפגעים קשים של ריחות וזבובים.
2. פגרים המושלכים שלא כחוק מושכים בע"ח משוטטים, כמו תנים וכלבים, ועלולים לגרום להפצת מחלות (ובמיוחד מחלת הכלבת).
3. פגרים המושלכים שלא כחוק גורמים להתרבות לא מבוקרת של תנים, שועלים וזאבים, שעלולה להביא להרעלה יזומה (אם כי אסורה על פי חוק). זו גורמת לתמותה לא סלקטיבית של חיות ולהרעלות משנה של דורסים.
4. החדרת פגרים נגועים לשרשרת המזון בטבע עלולה לגרום לתחלואה של חיות בר.
5. השלכת פגרים גורמת למפגע נופי ואסתטי.
6. השלכת פגרים עלולה לגרום לזיהום קרקע ומים.
7. אצירה, או הובלה, של פגרים שאיננה מתבצעת כהלכה עלולה לגרום למפגעי ריח קשים.

 

פתרונות אפשריים לטיפול בפגרים

1. משרפה מאושרת – פתרון קצה ארצי לפגרי בקר הוא מתקו הכילוי א.ע. ביואקולוגיה בקיבוץ עין המפרץ. המתקן פועל בטכנולוגיה של שריפה מבוקרת ומספק שרות סילוק פגרים מלא לשני ענפים – רפת החלב ובקר לבשר.
2. קומפוסטציה – התהליך ישים לפגרי עופות. כיום התהליך מתבצע בכמה אתרים, בהיקף מצומצם.

חלופה נוספת היא קומפוסטציה בתוך הלול. אפשרות זו נבחנת עבור מקרים של תמותה המונית.

3. הטמנה – פתרונות קצה פעילים לפגרי עופות הם כל המטמנות המאושרות לקליטת פגרים.
4. האכלת טורפים – רשות הטבע והגנים מסדירה סילוק של פגרים מענפים מסוימים לטובת האכלה מבוקרת של טורפים. דוגמאות: האכלת דורסים בפגרי בקר וצאן, האכלת שקנאים בפגרי דגים.
5. מכלי כלוי לפגרים – בשיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות התבצע בשנים 2009-2011 פרויקט להצבת מכלי כלוי לפגרי עופות בלולים. במסגרת הפרויקט נרכשו 536 מכלי כלוי, בהשקעה כוללת של כ- 16.5 מיליון ₪, מתוכם מימנה המדינה 50%. הפרויקט הביא להפחתה משמעותית במפגעים הסביבתיים שנבעו מטיפול לא מוסדר בפגרי עופות. מוערך כי כ- 10,000 טון/שנה מועברים למכלי כלוי, כ- 30% מתמותה "שוטפת שנתית" (לא כולל תמותה ממגפות). מכלי הכלוי משמשים לאצירה זמנית של פגרי העופות, לפני סילוקם לפתרון קצה.

ישנם פתרונות חדשים וטכנולוגיות חדשות כיום למיחזור פגרי עופות, כגון הפקת אנרגיה מביודיזל, בשול בחום ולחץ להפקת מוצרים למאכל בעלי חיים כמו חיות מחמד, או מתקן מקומי ההופך פגרים לקומפוסט.

קהילה תומכת

חופשה במלון לאונרדו קלאב טבריה

בתאריכים: 23-26/7/18

מחיר לאדם בחדר זוגי ל- 3 לילות: 1,730 ₪

המחיר כולל:

אוטובוס, ביקור ביקב מורד בזיכרון יעקב, ביקור במרכז הלבנדר בפרדס חנה, שייט בכינרת+ביקור במכרות היהלומים

יום טיול בעקבות אלי כהן, ביקור בבית בד בקצרין.

ההרשמה אצל מאיר 052-2769561 או 050-8290666

 

 משולחן האגודה החקלאית

מרפאה

ביום שלישי 26.6.18 – המרפאה תיסגר בשעה 11:00 – האחות יוצאת להשתלמות אחיות.