כפר- ביל"ו מושב עובדים ,בתחום המועצה האזורית גזר.
30 המשפחות הראשונות עלו על הקרקע בימי חג הסוכות תרצ"ג-אוקטובר 1932.במסגרת "התיישבות האלף". בשנה זו התקיימו חגיגות 50 שנה לעליית אנשי תנועת ביל"ו (בית יעקוב לכו ונלכה) שעלו מרוסיה ומכאן מקור השם.
ההתארגנות לקראת העלייה על הקרקע החלה כבר בשנת 1926- ברחובות. המייסדים היו אנשי "חבורת הדרום" שעבדו כפועלים חקלאיים בפרדסי רחובות והקימו את "הארגון האינטנסיבי להתיישבות חקלאית" שמנה בתחילה 30 משפחות. 20 משפחות נוספות התיישבו בכפר בשנים 1933 – 1934. המתיישבים התארגנו באגודה החקלאית כמושב עובדים. האגודה מנתה 50 יחידות משק והיא נוהלה על ידי מזכירות, מועצה ואסיפה כללית.
הגברים עבדו בעבודות שמחוץ למושב ואילו הנשים טפלו במשק החקלאי. ענפי החקלאות העיקריים היו לול, רפת ופרדס.
בשנת 1950 הורחב הכפר ב-50 משפחות נוספות כאשר רוב המשפחות הגיעו לארץ אחרי השואה.
המשפחות בכפר בילו הרחבה הצטרפו לאגודה החקלאית והם התפרנסו מענפי חקלאות: רפת, לול, פרדס, גידול ירקות וגידול פרחים.
11 מבני הכפר נפלו במילוי תפקידם; אפרים גובר נפל בשנת 1948 במלחמת השחרור, צבי גובר נפל בשנת 1948 במלחמת השחרור, בן-ציון פוגל נפל בשנת 1948 במלחמת השחרור, עירא שר נפל בשנת 1953, אהוד דולינסקי נפל בשנת 1954, עובד לדיז'ינסקי נפל במבצע קדש בשנת 1956, יאיר רייטמן נפל במלחמת ששת הימים 1967, חננאל הררי נפל בשנת 1968, אפרים חסקין נפל במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ארלזור (זוריק) לב נפל במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, עמית ליבוביץ נפל בשנת 1992.
בשנת 1995 הורחב הכפר ב – 107 יחידות דיור עבור בני הכפר והיה בכך לישוב קהילתי.
בשנת 2004 נבחר ועד המקומי לכל היישוב הכולל 209 יחידות דיור (102 יחידות חקלאיות המאוגדות באגודה החקלאית ו 107 יחידות דיור בשיכון בנים).
בשנת 2009 מונה הכפר כ- 1000 נפשות.(כולל דיירים)
רשמה אורנה אשל